חלום שאני כותבת מחזה על חוויה מהצבא, כנראה משהו פציפיסטי כזה. אני זוכרת שהכתיבה היתה די קלה. העלו אותו באיזה מסגרת קיבוצית או משהו, באיזה אולם מתנ"סי כזה, איזה קבוצת נוער. לא חשבתי שבאמת יצא מזה משהו. התפקיד הראשי היה אמור ללכת לסוזי אבל בגלל כל מיני פוליטיקות העברתי אותו בסוף למירב יודילביץ', וסוזי קיבלה את התפקיד של המספר. גם טוב. עומדים על הבמה והכל.
אחר כך ראיתי איך הבמאי המחיז אותו – היתה סצנה שמישהו היה אמור להשתין על מדורה, אז הביאו משפך ענק והשחקן עמד מעל המדורה והשתין בזרם אדיר דרך המשפך. לא בטוחה שאהבתי את האינטרפטציה. הגיעו די הרבה אנשים, וקראתי בספר של העתיד שהמחזה עלה כמה שבועות בהצלחה, ואז המשיך לעלות בהצלחה מתונה, כלומר הוא די הצליח, בטח מעבר לציפיות שלי. 50 שקלים בכניסה.
באחת הפעמים עמדתי מאחורי הקלעים כשהמחזה נגמר והשחקנים הלכו להשתחוות. קראו בשם שלי כדי שאני אבוא גם, אבל לא רציתי. לא הייתי בטוחה שאני גאה בזה כל כך, אבל כן התחלתי לחשב כמה הכנסות אני אמורה לקבל ממנו.
**
בחלום אחר הייתי בהודו והתלבטתי עם מישהי אם להמשיך הלאה לאיזה עמק שכולם עושים בו סמים. היא היתה בלונדה עם שיער קארה כזה, אני זוכרת שמשום מה חשבתי שהיא הבת זוג שלי, הסתכלתי עליה ואמרתי לעצמי – אני כבר לא מאוהבת בה יותר, אני חייבת להפסיק את זה. ואז נזכרתי שאני בכלל חברה של אמוץ ושאני מאוד אוהבת אותו ונרגעתי. לא המשכנו לעמק הזה אבל הלכנו באיזה מקום והודי אחד צבט לי בטוסיק.
מעולה את!! זה הזמן להעלות לשישים בכניסה!!