חלום שצביקה הדר ואשתו גרים בדנמרק, ולאשתו יש חנות נעליים ענקית. גם אני גרה בדנמרק. אני מגיעה אליהם לבקר עם נעלי הבית שלי, בצבע תכלת עם פרווה לבנה. אני מורידה את הנעליים בכניסה ואנחנו מדברים על לבקר בארץ. אני מוצאת שם דיאלוגים של איזו סדרה שהוא עושה עם ירון לונדון, ומתה לקרוא את זה. חשבתי שזה משהו שעוד לא צולם, אבל הוא אמר לי שזה לא רק כבר צולם זה כבר משודר. 

בדרך החוצה אני מנסה למצוא את הנעלי בית שלי כדי לנעול אותן וללכת, אבל בתוך כל המדפים של הנעליים בחנות של אשתו אני הולכת לאיבוד. אני מוצאת כמה נעליים מאוד דומות, ושמחה ונועלת אותן, אבל אז מגלה שהן לא הנעליים שלי. אני מחפשת עוד ועוד, בסוף אני מוצאת נעל אחת אבל לא את השניה. אחרי דקות ארוכות אני מוצאת את השניה והולכת. 

נדמה לי שלקחתי איתי את התסריט בלי שהם ידעו.