שתי מגמות סותרות ניכרו השבוע, לפחות מבחינת העריכה של הסדרה. האחד הוא קיצוץ מאסיבי של אלי זולטא, אולי מתוך מחשבה תמימה שהקריזיונרים שיושבים בבית כל כך מחכים למנה, שהם לא ישימו לב שמישהו ערבב להם אותה באבקת אפייה. זה הגיע לשיא בתוכנית הבוקר של קליפורניה, שם טרחו הקליפורנים לצאת לפרסומות שניה לפני שזולטא אכל להם את הראש עם הקטע שלו, אבל זאת היתה רק מטאפורה לאופן בו זולטא סונן מארבעת פרקי השבוע. דקות המסך הכי ארוכות שהוא קיבל לענייניו סבבו סביב אימוץ משוער של חמור לצורכי צדקה. ביזארי אפילו בשביל זולטא קיד. 
זולטא מלטף את בוסקילה כדי שאנחנו לא נצטרך
מישהו בהפקה של לה לה לנד עוד לא הצליח להפנים שזולטא הוא הכוכב שלהם. הוא מרים אותם כשיש להם פנצ'רים ומחזיק אותם כדי שלא יפלו על הג'אנט. הוא הג'ק של העונה, שלא לומר הג'ק דניאלס, הקלידן והישראלים בבנאדם אחד. תתמקדו בו! תנו לו לנצח! לא את התחרות, על הזין שלי התחרות שלכם, על המסך, דקות המסך היקרות שלכם. אל תפקירו אותן לשרית וחיבוק הדב שהיא מקבלת מהמשפחה שלה, לשיר וחיזורי הנפל שלו, לליאת והזוגי הנדחף שלה, גם לא לסאמח ובטח שלא למאיה בוסקילה, מה שמביא אותנו לנקודה השניה.
