היא היתה אחת הסדרות פורצות הדרך בניינטיז, היא הביאה איתה משב רוח מרענן בכל מה שקשור בשיח הנשי, בדילמות ובשפה החופשיה, ומצד שני גררה ביקורת על נושאים כמו חומרנות, העדר גיוון אתני או העובדה בסופו של דבר רוב השיחות נסובו על גברים. אחרי שני סרטים איומים וסרט אחד שנגנז, כשהגיבורות הן עכשיו בעשור השישי לחייהן, יצאה ההודעה על חזרתה של הסדרה ל-HBO לעשרה פרקים נוספים, בלי סמנתה (קים קטרל), שכנראה הסכסוך עם שרה ג'סיקה פרקר קצת הוציא לה את החשק. מה עבר על הדמויות בעשרים השנים האחרונות, מאז שהסדרה ירדה מהאוויר? איפה הן היום? האם נותר משהו מהסקס או שניאלץ להסתפק בעיר הגדולה? פרסומת אחת וחוזרים.

קארי בראדשו (בת 54)

מי שהיתה בשנות ה -90 האיט גירל האולטימטיבית, עם הדיבור החמוד והטור המגניב בעיתון והחוש האופנתי המפותח, לא השכילה, למרבה הצער, לצעוד עם הזמן. לאחר שהיחסים עם מיסטר ביג לא הבשילו (הסרטים היו רק חלום רע, למקרה שתהיתם) והקריירה העיתונאית שלה לא המריאה, בלשון המעטה, היא נישאה לחנון חמוד עם פיצול אישיות שימושי – לפעמים הוא היה עפר לרגליה ומסגר את הטורים שלה ולפעמים הוא היה הופך להארד טו גט וגוזר לה את החצאיות טוטו כשהיא היתה מתעצבנת עליו. היום קוראים לזה התעללות רגשית אבל בניינטיז זה היה מעניין. די מהר החנון החמוד, שגם לו קראו ג'ון, עשה אקזיט לסטארטאפ מטורף – אפליקציה מדהימה, שמכבה אוטומטית את המזגן במשרד במקרה שהוא הודלק על ידי גבר – והפך את ג'ון וקארי לעשירים חדשים.

הכסף אמנם הקנה לקארי חיי נוחות אבל הפך אותה לאפילו יותר משועממת ממה שהיתה קודם, ולכן היא התחילה להפיק אירועי התרמה של עשירות משועממות לתסמונות רפואיות זניחות. האירועים שלה הלכו ותפסו תאוצה והיא הצליחה לגייס את כל המי ומי – היא הביאה את השמנת ההוליוודית וג'ון משך את הקצפת מעמק הסיליקון. קארי אפילו הכינה טיוטה לקורס אינטרנטי על הפקת אירועי התרמה, אבל החלום נגדע באיבו לאחר חשיפה מצערת – התברר שקארי השתמשה בכסף שגויס באחד האירועים לרכישת זוג מנולו בלניק במהדורה מוגבלת בעלות של 20 אלף דולר, כי הארנק לא היה עליה והיא לא זכרה את הקוד של האשראי. היא התכוונה להחזיר את הכסף כמובן אבל זה כבר לא עניין אף אחד. היא הסתגרה בבית עצובה ומדוכאת והפסיקה אפילו לדבר אל עצמה בקול רם. לאט לאט היא בנתה לעצמה חיים שלמים בין ארבעה קירות, היום היא מתנדבת כמתמללת בעמותה של ניצולי שואה וכשאין למה מה לעשות היא מתמללת סדרות של נטפליקס, סתם בשביל הכיף.

שרלוט יורק (בת 53)

שרלוט היתה הבחורה הטובה שחלומה היה להתחתן עם עלם חן. הנישואים הראשונים שלה, כזכור, לא הבשילו כשהתברר שהבחור הוא גיי. אבל הגירושים מייד זימנו עבורה את אהבת חייה, הארי הקירח, הם התאהבו והיא אפילו התגיירה עבורו. הארי ושרלוט נתקלו בבעיה של עולם המבוגרים כשהם התקשו להביא ילדים לעולם, אבל בסוף אימצו ילדה סינית קטנה שהביאה להם הרבה אושר וגם ייצרה עבורם אייפונים בייתיים ממש בזול. מפה לשם שרלוט והארי חיו על מי מנוחות ואפילו אימצו עוד כמה ילדים חמודים, מכל מיני מוצאים, וכמו באגדות שרלוט אפילו נכנסה בשלב מסוים להריון טבעי וילדה בן זכר שקראו לו ג'יזוס, על שם היהודי הראשון שעשה את זה בגדול. שרלוט חיפשה לעצמה אפיק יצירתי ומצאה אותו בצורת בלוג אימהות מושקע שהלך וצבר תאוצה ופופולריות, בו היא העניקה לאמהות שלל עצות חשובות כמו למה כדאי להוסיף לקפה שלהן קרם קוקוס, מי ג'ינג'ר או וודקה, איך לנקות את הצד המעצבן של הפומפיה (עם מייבש שיער. בכל מקרה, לא עם הלשון!) או איך לזהות מתי עומד להיגמר הגז בישול באמצעות מבט אחד בלהבה שבכיריים.

בעקבות תאונה קטנה ואופטימית עם מכשיר לחיזוק שרירי רצפת האגן היא גילתה דרך חדשה לקבל אורגזמה, והפכה לגורו סקס שמרנית ורומנטית. בשלב מסוים ההורים של שרלוט החליטו לעבור לבית על גלגלים והשאירו לה את הארמון בקונטיקט, שהיא והארי התלבטו הרבה לגביו ובסוף החליטו להפוך אותו לאייר בי אנד בי להורים עייפים שרוצים חופש מהילדים שלהם או שנגמר להם הגז. שרלוט התבגרה לאשה שמחה בחלקה, הנישואים שלה להארי היו יציבים ורגועים והאמהות הוציאה ממנה צדדים חדשים ופרודוקטיביים. הם חגגו את כל החגים היהודים (שרלוט אהבה בעיקר את סוכות כי בואו, זה החג הכי מגניב ביי פאר), מידי פעם היא הפרישה חלה. פעם בשנה הם טסו לירושלים וישנים במלון המלך דוד.

סמנתה ג'ונס (בת 62)

סמנתה היתה ללא ספק הרוח החיה והחושנית מבין הארבע, וגם זאת שידעה הכי הרבה על החיים. אחרי מערכת יחסים ארוכה ומספקת עם ג'רי "סמית'" ג'רוד הפעוט, היא נפרדת ממנו וממשיכה במערכת יחסים עם בני זוג צעירים ממנה. כשהיתה בת 48 גילתה שיש לה בת שלא ידעה על קיומה, מכיוון שילדה אותה כשהיתה בת 17 ולאחר מכן עברה היפנוזה כדי למחוק מזכרונה את כל תקופת ההריון והלידה. הבת שלה מוצאת אותה בעקבות ראיון שסמנתה נתנה בערוץ E! והן פותחות במערכת יחסים מאתגרת. הן מטיילות יחד טיול ארוך של שנה וחצי בדרום אמריקה, ובמסגרת ביקור בכנסייה מקומית הבת מחליטה להצטרף לעדי יהווה. היא נשארת בדרום אמריקה וסמנתה חוזרת לבד ללוס אנג'לס. בגיל 55 היא מחליטה שנמאס לה לעבוד ביחסי ציבור והיא מוכרת את המשרד שלה ומתחילה לישון עד מאוחר, להאכיל חתולים ברחוב ולעשות פילאטיס.

רגע לפני שזה נהיה מאוחר מידי היא נחשפת לסכסוך שכנים בבניין שלה, בעקבותיו היא מצטרפת לועד הבית ונבחרת להוביל אותו. היא נוחלת הצלחה מדהימה, מעצבת את הלובי כמו סניף של איקאה, גובה את כל החובות הישנים של הדיירים לוועד הבית ומשקיעה את הכסף במניות של אנרגיה ירוקה. אחרי שנתיים של אדרנלין מטורף היא מבינה שהעתיד שלה הוא בפוליטיקה, ומחליטה לרוץ לראשות עיריית ניו יורק. כשהיא הולכת לרשום את עצמה למירוץ היא פוגשת בדרך את סטנפורד בלטש, החבר הוותיק והגיי של קארי שהפך עם הזמן לסטייליסט על. הוא מודיע לה שהוא יתמוך בה רגשית וסטייליסטית בקמפיין ויחד הם פותחים משרד קטן בחדר בבית של סמנתה, שכמעט הפך לחדר יוגה בתקופה שהיא עשתה מדיטציות אבל בסוף לא.

הקמפיין מצליח מאוד והסקרים מראים שהתוצאות עומדות להיות מאוד צמודות. בשלב הזה המתחרים של סמנתה למירוץ מאיימים עליה בסתר שאם היא לא תפרוש הם יפרסמו סרטון שלה מענגת את עצמה. היא מראה לסטנפורד את ההודעה בנייד ושניהם מתפוצצים מצחוק. היא מעלה את הסרטון באתר של עצמה, סוחפת עוד שמונה אחוזים מהקולות ומנצחת את המירוץ. היא הופכת לראש העיר הראשונה שמכירה בתופעות גיל המעבר כנסיבה מקלה לעבירות חניה בעיר.

מירנדה הובס (54)

מירנדה היתה ללא ספק החברה הכי שפויה ברביעייה. היא ניהלה יחס און אנד אוף עם סטיב, הגבר האידיאלי שהיא פגשה פעם בבר וכמו הרבה דברים טובים שקורים בטעות, נולד להם ילד בשם בריידי. סטיב ומירנדה עוד נפרדו וחזרו כמה פעמים עד שהחליטו על זוגיות פתוחה, והיום הם גרים בדירות נפרדות האחד מעל השני ומגדלים יחד את שלושת הילדים הג'ינג'ים שלהם. מגדה היא עדיין עוזרת הבית של שניהם. הבן הגדול שלהם, בריידי, הודיע להם לא מזמן שהוא בעצם גלגול של שרה אהרונסון ושהוא עומד להצטרף לקרקס. סטיב ומירנדה התייעצו עם מנחה הורים מפורסם ובעקבות העצה שלו הסכימו לממן לבריידי טיול "תגלית" לארץ ישראל או אייפון 13 לפי בחירתו. הוא בחר באייפון והעניין נפתר. מירנדה היתה מאז ומתמיד אשת עבודה. היא בנתה לעצמה קריירה מרשימה כעורכת דין מצליחה ובשלב מסוים אפילו פתחה משרד משלה. התיק הראשון שטיפלה בו היה תביעה של אשה שגורשה מכנסייה אחרי שהניקה במהלך דרשת יום ראשון. האשה תבעה את הכנסייה, העניין הועבר לשיפוט בערכאת הוותיקן והאפיפיור עצמו קבע שמותר להניק בכנסיות. המשרד קיבל יחסי ציבור מעולים בעקבות הזכייה בתיק ומירנדה הפכה לעורכת דין מבוקשת, אבל בעקבות צפייה בסרט "הג'וקר" היא פיתחה תסמונת דומה – היא פורצת בצחוק במצבי לחץ, מה שבהדרגה חיסל את היכולת שלה להופיע בבתי משפט. היא עברה לעבוד מהבית, ניהלה תיקים מרחוק ולאט לאט הלכה וזנחה את תחום המשפטים לטובת תחום התסריטאות. היום היא מתסרטת בעיקר סרטוני חתולים חמודים באינטרנט וציוצים של אוסנת מארק.

חלום שאני מגיעה למושב, נוסעת שם על אופניים נדמה לי. אומרים שיש איזה מופע באזור של הדרך שבין הבית קברות לששה בתים, אני הולכת לשם, יושבת בלובי של האולם בזמן המופע. לידי ישב הנהג של האמבולנס שהגיע למקרה שמישהו יתעלף או משהו. לאט לאט יוצאים אלי כל מיני אנשים שהיו בשכבה שלי בבית ספר. הם כבר לא ילדים אבל הם נראים עדיין צעירים, צעירים ממני. יש להם פנים רחבות ובהירות ושיער חלק מאוד ועיניים רחוקות אחת מהשניה, ובאופן כללי מראה קצת מונגולואידי. הם באים אלי אחד אחד ואני מתחילה לחשוש קצת משיחת הקאץ' אפ שמחכה לי, ועוד פעם נדבר איפה אנחנו ומה אנחנו עושים. אבל הם מגיעים מאוד חיוביים, מן לב פתוח כזה. הם מחבקים אותי אחד אחד והם באמת שמחים לראות אותי, זה מוזר לי.
אחת מהן היתה דנה מירצקי, אני זוכרת שציינתי לעצמי בחלום. היא היתה בלונדינית וגבוהה, גדולה כזאת. מישהי לחשה לי באוזן מה נסגר עם הנהג השחרחר והחתיך הזה. לא הבנתי למי היא מתכוונת. אחר כך היה רגע של שתיקה כשכולם ישבו וחייכו ולא ידעתי מה להגיד אז אמרתי "נו, אז מה נסגר עם הנהג השחרחר החתיך? כולם הסתכלו עלי מוזר ואז הבנתי ואמרתי, אוקי, אז זה הנהג השחרחר החתיך, והצבעתי על הבחור שישב לידי. זה היה מצחיק. מישהי שישבה בצד השני שלי החליקה את היד שלה ושילבה איתי אצבעות. הכל היה כל כך תמים ואמיתי, מן אהבה של ילדים כזאת. לא הבנתי למה הם כאלה ורציתי עוד מזה והתחלתי לבכות והתעוררתי.

1.

נראה לי שלא מעט מהאנשים שאני מכירה כבר ראו לפחות פרק או קטע מפרק של "מגש הכסף", שתעלה מחר בערב בערוץ 8. סביר להניח שבקבוצת המשוכנעים שאני משתייכת אליה כמעט כולם כבר נחשפו לבאזז ויודעים שהיא קיימת. אבל לפעמים עולה צורך לכתוב או להגיד משהו לא בשביל להעביר מידע או תוכן, אלא פשוט כדי שירשם איפה שהוא שהתוכן הזה דוסקס. שהנושא עלה. כי כשמשהו מוצף בצד אחד של הפייסבוק, אז גל גדול לוקח אותו עד לצד השני של הטוויטר, וכשאתה מגלה שלעוד מישהו אכפת יש לזה כח ומשמעות. אז זאת אני, נותנת את התרומה הקטנה שלי במאמץ לצבירת מאסה.

להמשיך לקרוא

נסעתי במושב ברחוב של הבית קברות, הגעתי לחדר עם שלושה קירות ועם המון תאי דואר ישנים, צבועים בצבע שמן סגול, ושמעתי פכפוך של מים וזה גרם לי אושר. היה משהו מאוד נעים ושקט ושלו.

המשכתי לרכב על האופניים והגעתי לעוד חדר, יותר גדול, גם מלא תאי דואר. גם סגול. הפעם ראיתי את המים שפכפכו, וראיתי איש שנראה כמו מכשפה ולבוש כמו מכשפה, מתקרב בשביל. היתה שם ילדה שאמרה לי שהוא רק נראה כמו מכשפה, והאיש באמת חייך לעצמו שהוא הלך.

הקשבתי לשקט ולפכפוך של המים וזה גרם לי אושר. כל כך אושר שהתחלתי לבכות מתוך שינה מרוב אושר ולא יכולתי להפסיק.

חלום שאני וטל חוזרות מאילת. היא יחפה משום מה, וזה כאילו היא הולכת את המרחק הזה ברגל למרות שאנחנו נוסעות אותו באוטו שלי. היא עייפה. אנחנו נוסעות והיא מלמדת אותי על כפתור סודי באוטו שיכול לגרום לו להאיץ במהירות. אני מנסה אותו ומאוד מאוד מרוצה, כי אחד הדברים שמרגיזים אותי ברכב סולר הוא ההאצה האיטית שלו. אני לוחצת עליו ופתאום האוטו מקבל כוחות חדשים והמנוע שלו בוער והוא נוסע במהירות וככה אנחנו עוקפים איזה אוטובוס שעצבן אותנו כל הדרך. 

אנחנו מגיעות לאיזה כפר. יש שם אנשים וחנות אחת שאנחנו קונים ממנה, לא זוכרת מה. בסופו של דבר אנחנו צריכות כבר לנסוע כדי שלא יחשיך. אנחנו משאירות להם משהו שמסמל את הציוויליזציה ונוסעות.