♦  השבוע הראשון נסגר בשירת התקווה הלאומנית של המתמודדים, והנה נסגר השבוע השני, בשירת ההמנון האמריקני בביצוע ה"אז יחכה לי גרין קארד ביציאה?" של מאיה בוסקילה. הג'ט לג נגמר רשמית ועברנו לשעון ארה"ב, כשאנחנו משאירים מאחור את שעון ימי הביניים של אלי ישי. צירוף מקרים? רעב?

♦  כדי להעצים את אפקט ההתבוללות, העריכה הצליבה בין ההמנון האמריקני לקידוש היהודי שנערך בבית במקביל, ושאותו הובילה – שמיים! בקשו רחמים עלינו! – רבנית לסבית עם כיפה. הכל בזמן אמת, אגב, כי בזמן שמאיה שרה השאר הספיקו לקדש, לאכול, לעכל וכמובן לומר איזה דבר תורה, כי מה, יהודי פוגש יהודי ולא יאמר איזה דבר תורה? בקיצור, בכל רגע יכול לבוא איזה מישהו קונסרבטיבי עם יהדות גמישה במיוחד, ולהמיר את המתמודדים. בואו נקווה שאף אחד מהם לא יוטבל בטעות במהלך השהות שלהם שם. לא ככה, זולטא? אופס.

♦  זולטא לעולם אינו מתקלח (אבל חושב על זה), ומקפיד ליישם את הכלל גם על הז'קט שלו. כמו בסדרות מסוג "מאסטר שף", שאתה מצר על זה שאין אפשרות להריח דרך הטלוויזיה, אז אותו דבר אבל ההיפך הגמור. השבוע זולטא למד לשחות ואפשר להתנחם בכך שהוא בא במגע עם H2O כלשהם. אבל תנו לזולטא צ'אנס. פחד ממים זו התכונה הכי יהודית שיש, וזולטא הוא – לפני הכל – יהודי. 

♦  בפינת אי המודעות השבוע – סאמח (ה"נייטיב אמריקן". שזה הערבים של האמריקנים כמו שקאנטרי זה המזרחי שלהם) מספר בדיחות על ערבים ודופק לעצמו את הטייפקאסט. סליחה, בחור. את הבדיחות האלה תשאיר ליהודים. אני מבינה שעוד לא כתבו לך עלילה כי עוד לא התעשתו על עצמם שם בקופרמן אחרי ההברזה של עפיה, אבל אם אתה רוצה תשומת לב, לך תריב עם ליאת בנאי או משהו, ואל תחמוס תפקידים של אחרים.  

♦  בבר יוקו, שחקן המפתח בסרט של ליאת בנאי, זה הבבו קובו החדש?

He said she said

♥  "את בטוחה שמאיה לא היתה מאחורייך?" רוברטו לא מפספס הזדמנות ללכלך על בוסקילה, כשהוא מתחקה אחר סיבות הנפילה של שרית. 

♥  "אם הוא קוסם טוב שיעלים את מאיה" שוב רוברטו, ואני אומרת, אם הוא קוסם טוב, שיעשה ששרית תדבר אנגלית.

♥  "יש לו ביצים ענקיות – לבוא לפה ולעשות משהו שהוא לחלוטין לא טוב בו" אחד השופטים מפרגן בדרכו המיוחדת לסאמח.

♥  "יום שישי כבר פה והסיטרא אחרא שולט" – זולטא מפגין שליטה בשפות ודובר ארמית, השפה השגורה בווילה אחרי האנגלית.

♥  "אמרתי עכשיו אני רושמת שיר על אמא, ותוך עשר דקות רשמתי". שרית. אז כמה את עילגת מאחד עד קובי פרץ? ואיפה באמת קובי פרץ?

איך אמר אורי פסטר, הבמאי הבינלאומי? הקאנטרי זה המזרחי של האמריקנים. אז בדרך ל-LA עוצרים בטיזי נאבי, כדי שחמשת הלה-לה-לנדים יוכלולהשתכשך קצת בצואת סוסים ומבטא דרומי. בסך הכל כולם מקבלים את זה יפה, למרות שאין שם קליטה בנייד ואלוהים יודע מתי בפעם האחרונה מישהו נעל שם נעלי עקב. אבל אם חשבתם שהקאובואיז הם פרובינציאלים, חכו שתפגשו את הישראלים.

זה נכון שזה שמושיק עפיה לא עלה על המטוס זו אחת האבידות הגדולות לסדרה. עפיה הוא אחד הנציגים היותר כובשים של הפופ המזרחי. הוא מצחיק, כריזמטי ומודע לעצמו והוא מדבר, מדבר ממש, בניגוד לקובי פרץ שהוא – יסלח לי האל – עילג כל כך, משמיט מילות חיבור, מטה פעלים בפראות ורוב הזמן קשה להבין על מה לעזאזל הוא מדבר.

אם חברי הלהקה חשבו שהם יצטרכו להתמודד רק עם האנגלית, נראה אותם עכשיו מתמודדים עם שפה נוספת – הקובי-פֶּרֶצית, שפה אקסקלוסיבית שמתהדרת בדובר אחד בלבד ובדקדוק עלום. אולי בגלל זה צויד פרץ במצלמה קטנה שבעזרתה ינסה לתעד את מה שיתרחש סביבו, ללא מילים. בינתיים זכינו בעיקר לקטעים בהם צילמו את פרץ מצלם את יונה ויזנטל מ-yes ואת עפיה עצמו, שפתח רשמית את קמפיין החרטה והצער על ההברזה שלו מהעונה.

אבל מעז יצא בקלאווה – את החלל שהשאיר עפיה ממלא די בהצלחה סאמח, שכבר זכה, כיאה לסדרה פשטנית – לכינוי הפשטני "הערבי". סאמח הוצנח אל תוך להקת הקאצ'קיאדה באמצע סשן מרתק שעסק בשאלה האם הבלונדה ששיר יצא אתה לרכב היא גויה, עוכרת ישראל, ושיר עומד, לא עלינו, בפני התבוללות שמסכנת את העם היהודי. אל תוך הדיון הקיומי הזה שוגר הערבי התורן כתזכורת עגומה לעוד גורם שמאיים על המשך קיומנו, וגם – אבוי! – הוא מדבר אנגלית יותר טוב מכולם ובכלל לא מתאים לסטריאוטיפ!

בלימו ,בדרך מהחווה לאוואליואיישן השני, כולם חוץ מסאמח פותחים מנועים וצווחים את "התקווה" בסצנה שהיתה על גבול הפשיסטית, בזמן שסאמח הסתכל החוצה מהחלון ותהה תחת איזה גלגלים של איזה אוטובוס הוא עומד להשליך אותם, והאמת היא שאם מחכות לנו עוד הרבה מהסגנון הזה אפשר להגיד שבקופרמן הצליחו לעשות את הבלתי יאומן, שזה לשלב אמירה מעודנת ולא פופוליסטית בסדרה שהדבר האחרון שהייתם חושבים שתמצאו בה, זה אג'נדה.

רגע של מודעות: ברור לכולנו שהמכנה המשותף כמעט לכל הקטעים שמצליחים לפלס את דרכם מחומרי הגלם אל התוצר הסופי, הוא חוסר מודעות של המתמודדים. בהתחשב בזה שכולנו – סלבז או פשוטי עם – כבר מבוססים עמוק עמוק בתוך הז'אנר ושולטים ברזיו, מאוחר מידי לטעון שלא ידעתם שלשם הולכת העריכה. בכל שבוע נסקר פה רגע של (אי) מודעות שבלט במיוחד. הפעם זאת מאיה בוסקילה, שמכריזה שב"לה לה לנד 2" היא "לא זמרת השנה", והנה אנחנו פה כדי להזכיר לך, את לא זמרת השנה כבר כמעט עשור, אז בואו נעלה על הטיסה הבאה לפרופורציות.

He said she said

"מה זה קומקום, אני רגילה לתמי 4" (שרית אביטן. באמת הגזמתם. קומקום. על מה בכלל לוחצים פה?)

"אל תראה לנו פנים של עצובים" (ההורים של זולטא. גם לאליס קופר מותר להיות עצוב לפעמים)

"אל תהפכי משהו יפהפה לזול" (אשת יחסי ציבור אמריקנית, עם איפור 'ליידי בוי שיק', בעצה דו-סיטרית למאיה בוסקילה)

"זה פלסטר" (ליאת בנאי מגדירה את תפקידו של פסטר בנאיביות)

הם חוזרים! שוב נתמכר על בסיס יומי לאווליואיישן, לאורי פסטר ולצאן מרעיתו, שינסו לעשות את זה בחו"ל. נצחק איתם, נשיר איתם, נדמע איתם ונלמד איתם אנגלית. אבל לפני שנתפנה לאירועי הפרקים עצמם, נקדיש את הטור הראשון להיכרות עם המתמודדים ועם ארגז הכלים שהם מביאים לסדרה.

שיר לוי – הבן של ישי לוי נמצא בתוכנית על תקן מסחטת הדמעות, הקלף המנצח שניתן לשלוף בכל רגע מת, המבוססת על מערכת היחסים המעורערת שלו עם האבא שלו. שיר הוא גם בחור יפה, יש לו קול שיקח אותו רחוק, והוא גם הבן-של, מה שהופך אותו לסוג של אביהו שבת רק יותר אסלי. מה שנראה כמו תחילתו של רומן נפלא בינו לבין שרית אביטן, לקח פרסה מהירה והפך לסוג של "חלף עם הרוח", כשההפקה שלחה ללוי נערה שהגיעה לפרקה, רכובה על סוס לבן, ולוי זנח את אביטן ודהר איתה אל השקיעה. או כמו שאביטן עצמה הגדירה את זה מאוחר יותר: מישהי באה עם סוס והוא עזב אותי לטובתה. שיר מזרחי, מישהו?

ליאת בנאי – בעלת דמיון מבהיל לסופי מ"האח הגדול 4", ליאת בנאי מגיעה על תקן האמא של כולם, ואכן כולם היו בניה, כפי שניווכח כבר מהפרקים הראשונים, בהם היא מייבבת מגעגועים לגדוד הילדים הצנוע שהשאירה מאחוריה בארץ. בשבוע הראשון ליאת עוד לא הצדיקה את הנישה האימהית או לחילופין גיבשה לעצמה נישה אחרת, ותכלס עוד לא הצדיקה ווקאלית את ליהוקה לסדרה, יש לקוות שזה יקרה בהמשך.

מאיה בוסקילה – בהינתן ההברזה המנומסת של מושיק עפיה, בוסקילה קודמה אוטומטית לראש שרשרת המזון הסלבריטאית של "לה לה לנד 2". קשה להאמין שבוסקילה תצליח לספק תוכן שונה מזה שסיפקה בזמנו ב"אח הגדול VIP", אבל לפחות פה כשהיא תשיר אף אחד לא יבוא אליה בטענות. בינתיים בוסקילה מספקת בעיקר שירותי טלנובלה מתקדמים – גם אם מעט מעושים – כשהיא מנסה לדובב את שיר לדבר על אבא שלו, או להיות נחמדה באופן מוגזם לשרית אביטן, האחות החורגת שלה לבית "רוברטו".

אלי זולטא – כנראה ההברקה הכי גדולה בתולדות התוכנית. לא הצלחתי להבין אם זולטא חי את הקלישאה או שהוא הוא הדבר האמיתי. בשלב מסוים הבנתי שזה לא משנה. זולטא הוא באמת משהו שאתה רוצה לקחת הביתה, לנטרל את השבב ולהתפלל שלא תראה מודעות עם התמונה שלו על העצים באזור מגורייך. שילוב כובש ומלא רגש בין אליס קופר ואמא תרזה, אבי ז'אנר ה"האבי ג'ואיש מטאל", שאמא שלו מביאה לו סנדוויצ'ים לשדה תעופה. אני רואה הרבה נחת מתקרבת.

שרית אביטן – אומרים שחלק חשוב בשירה טמון בהדהוד עם חללי הגוף. מהיכרות בת ארבעה פרקים עם אביטן אני רק יכולה לנחש שהיכולת הווקאלית הדי-מרשימה שלה היא תוצאה של הרבה מאוד חללים, מרווחים להפליא ומהדהדים לתפארת. בינתיים עוד לא הפגינה נוכחות או כישרון חברתי מיוחד למעט היכולת לעצבן את אורי פסטר. ואם היא נראית לכם סנובית או קרירה, זה רק בגלל שהיא הצליחה ליישם באופן מושלם את העקרון הבודהיסטי, להלן ריקון מוחלט של המוח ממחשבות.  

סאמח זקוט (סאז) – הערבי. ממלא המקום של מושיק עפיה המבריזן החרדתי. אולי יצליח להפיח חיים בקלישאת הסכסוך הערבי – ישראלי המאיימת להשתלט על העונה, בהתחשב בכך שהוא אולי המתמודד הכי מודע, אינטיליגנטי ודובר האנגלית המוצלח ביותר מבין הלה לה לנדים הפעם. הדקות בהן המתמודדים צווחו את "התקווה" בסוף הפרק הרביעי, בשעה שסאמח נעץ מבט נוגה בחלון הרכב, היווה סיומת מפוארת א-לה החמישיה הקאמרית ובעיקר מעוררת תקווה (הא הא). אם סאמֶח לא יצליח לקדם את עצמו בעזרת התוכנית, תמיד יוכל לבנות על קריירה במוסד.  

 He said she said

"מעצבן אותי שאני מתלוננת כי אני לא כזאת"  מאיה בוסקילה. איך אמר על זה רמי קליינשטיין? "אני מכיר אותך, מאדאם, לא מאתמול".

"יורד משהו לבן"  – שרית אביטן מנסה לגייס את אוצר המילים שלה לתיאור תופעת הטבע הנדירה, שלג.

"גם זה בגלל שהוא מזל טלה"  – זולטא מנסה לנחם את שיר לוי הנסער על היחסים שלו עם לוי האב באמצעות מדע האסטרולוגיה.

"אתה יושב פה, שזוף כמו יונת בר" – קובי פרץ משורר על מושיק עפיה.

"כל אחד דוחף לי פה כדורים, נהיה לי פה בית מרקחת" מושיק עפיה מנבא, לפני יותר משנה, את שערוריית "האח הגדול".

"יש לי יחצנית באמריקה בזמן שאין לי יחצנית בארץ" – זולטא מסכם את "לה לה לנד" במשפט אחד.