אמא אמורה לבוא לבקר אותי דרך איזה סבך. היא באה והשיער שלה ארוך ושחור ופזור, כמו בתמונות. למחרת היא רוצה ללכת לאנשהו, אני יודעת שזה לא כדאי כי יש בחוץ אנשים שחוטפים אנשים והורגים אותם.
היא הולכת בכל זאת כי ברגע של פיזור דעת נתתי לה ללכת. עובר זמן והיא לא חוזרת. אני יוצאת לחפש אותה ולא מוצאת. מחפשת בסבך. האנשים שבחוץ מכחישים שהם חטפו אותה אבל אני מסתובבת עם ידיעה נוראית שהיא איננה לתמיד.
יש מן דמות שלה שכאילו מסמלת אותה, יושבת כמו בודהה. אני מחפשת אותה בין מחלפות השיער שלה אבל היא איננה ואני בוכה המון, למה נתתי לה ללכת.
אחר כך חזרתי לגינה של משפחת אשכנזי במושב. רפי אשכנזי הולך שם עם פרה, הוא כבר זקן. כל מיני אנשים מטיילים שם כי הגינה מאוד יפה. רפי מציע לי לעלות על הפרה. אני עולה ואז אני רואה שהוא מחזיק כוס ליד הבטן שלה ואליה מתנקז מן נוזל שקוף וסמיך מהעור של הפרה, והוא נותן לי לשתות את זה.
זה מתוק כמו סירופ ואני מתפלאה, הוא אומר שרק בימים האחרונים הנוזל הגיע לכזאת רמה גבוהה של משהו.שזה בריא. אני אומרת לו משהו על הפרה ומציינת לעצמי, כאילו בווייס אובר על עצמי בגוף שלישי, בעצם כל מה שהיא רוצה זה להיות מובנת.