* בעניין לוסיל מה שמה – אין ספק שהיא מעצבנת, אבל רוב המתמודדים ב"דה וויס" הם לרוב בסך הכל ילדים לחוצים, עוד לא סיימו תיכון ואין להם מושג מהחיים שלהם, והם מגיעים בשלב הכי נפיץ וחסר ביטחון בחיים שלהם לסיטואציה שאין להם מושג איזה עוצמות היא הולכת להפיל עליהם. אז נכון שהם יכולים להיות מעצבנים לפעמים, אבל כשאתה מרכיב את הנבחרת שלך ממתבגרים בני 17 עם ברזלים על השיניים, שעד לפני דקה יכלו להשתרבב ל'בית הספר למוזיקה', אתה לא יכול לקחת מהם את זה, זה ההיי-טיים שלהם לעלות על העצבים. רוצה לומר שבמקרה הזה לפתח אנטי כלפי אישיות מתמודד ולהיכנס בו, זאת פריבילגיה שמנטור לא יכול להרשות לעצמו. אני לא אומרת שצריך להיות רכים כל הזמן, אבל הם חייבים לזכור שהם מגיבים מתוך החוסר ביטחון שלהם, לתפקד על תקן הורים.
The Voice
הגיגים הקשורים לThe Voice הישראלית, דה וויס, דה ווייס
לא יודעת למה, הקטע ב"דה ווייס" שתפס אותי לגמרי היה האודישן של שרון גולאברי וכל המהלך שהגיע אחריו. אני לגמרי לא אוהדת גדולה של הסיפורים האישיים של המתמודדים, מפני שהבלוטה שלי לא אוהבת להימחץ על ידי נעלי העקב של ההפקה, אבל דווקא הסיפור שלה היה כמו טלנובלה כתובה היטב, ודווקא בגלל חדד, לא בגלל גולאברי.
הסיפור של גולאברי די בנאלי. בלי לפגוע חלילה בבחורה עצמה, אבל מבחינה טלוויזיונית כבר היינו שם ועשינו את זה – אשה צעירה שאבא שלה לא קיבל אותה בגלל הנטייה המינית הדי ברורה שלה, התנכר אליה וכנראה גם גרם לה איזו טראומת גמגום. המנטורית שלה היא – זה הכל בתוך הראש שלי, כן? – בעלת נטייה מינית דומה, שהיא דווקא מסתירה כבר שנים.