הפעם אני רוצה להקדיש את הטור הזה לקרטר. סתאאאם. מי זה קרטר בכלל? סתם מישהו שהשתחל במקרה לסט והשבוע איכשהו לקח חסינות. קרטר הוא מסוג האנשים שגם אם היו מכניסים אותו לתוכנית הגנת עדים, היו מחזירים אותו בדיוק לאותה כתובת עם אותו השם והוא היה ממשיך את החיים שלו בלי שום שינוי, ובכל זאת אף אחד לא היה מצליח להבחין בו.
האדם המכונה קרטר
אבל המשחק ממשיך ביתר שאת עבור כל המתמודדים שאינם קרטר, והשבוע נפרדנו מפיט, הגבר השלישי שיארח חברה ל-RC בבקתת המושבעים, ואבי ניצלה על ידי החבר השלישי בברית שלה, פסלון החסינות. איזה פרק נפלא. קודם כל, כל פרק שפנר לא מודח בו הוא פרק נפלא, למרות שהפעם פנר קצת לקח רחוק מידי את היושרה שלו והזכיר לחובבי היהודי הנודד למה הוא בעצם מעולם לא הריח את הגמר.
סקופין וליסה מציעים לך מנאז' א-טרואה ואתה אומר לא? לעולם אל תגיד לא לפיינל כלשהו. אפילו אם אתה לא מתכוון לזה, הדבר האחרון שאתה רוצה הוא לסמן את עצמך כאנטגוניסט. בכלל, פנר עדיין לוקח תמיד בחשבון אופציה שהוא מתוחמן על ידי מישהו, אבל הוא נראה יותר ויותר בוטח בעצמו, ויותר גרוע, הוא נראה כמו המנהיג של החבורה שאינה פיט ואבי, והכהונה הזאת בהחלט לא טובה ליהודי.
ובמעבר חד – אבי-מריה, שהיא כנראה הבנאדם הלא מודע ביותר ביקום המוכר לנו, או כמו שמלקולם הגדיר את זה –"יש לה חן חברתי של משאית זבל", ולא, אני לא קונה את תיאוריית הבדלי התרבות, אלא אם כן הברזילאים מאמינים שרגישות חברתית זה לחזור ממסאז', אמבטיה וערימת שרצים לאי שלך, ולספר לכולם, חזור וספור, כמה טעים היה האוכל ואיך הפכת מבחורה סתומה, רעבה ומטונפת לבחורה סתומה, נקייה ושבעה.
האשה המכונה אבי-מריה
הסיבוב הזה לפחות ניטרל את אבי מהאליל שלה, ואחרי שפיט הלך היא הפכה – אללי, הצדק! – מאימת הציבור לאנדרדוג. אני כמעט רוצה שהיא תיקח חסינות בפרק הבא (נניח במשימה בה המתמודד שיביא את הקבוצה שלו לכישלון מוחץ במשימה יזכה בחסינות), אבל רק כמעט. בפרק הבא, אם כך, כולם עושים עליה חרם, ויש לקוות שההפקה תרחם עליה ותצמיד לה מתורגמן-חברתי, שיסביר לה את המצב.
אבי היא הממותה האחרונה של טנגדאנג. מסתמן שהעונה הזאת מצטיינת בעיקר בפיצוליות שלה, ואולי זה מה שהופך אותה למוצלחת. יכול להיות שזה בגלל הפיצול המקורי לשלושה שבטים, ככה או ככה התוצאה היא בריתות חזקות ומצומצמות של שני אנשים, לפעמים שלושה (ולפעמים אחד) שמאפשרות מספר מסחרר של חיבורים. דניס ומלקולם שעכשיו סגרו עם ליסה וסקופין, פנר, הדמות המכונה קרטר, ואבי-מריה, שהחוטיני עלה לה למוח וקטם את הקשר בין שתי האונות שלה. לַנֶצַח.
באופן אירוני העסקה שהציעו פיט לסקופין – בליינד סייד למלקולם שיוציא את האליל שלו מהמשחק, ובאותה הזדמנות גם אותו – היתה על פניו רעיון לא רע. מלקולם הוא בהחלט מתמודד שמן הראוי להיפטר ממנו עד הגמר. אבל העסקה הזאת לגמרי הקדימה את זמנה – אם סקופין היה מזגזג שתי מועצות שבט רצוף, ועוד אחרי שנשבע למלקולם בצל עצי בננה ובנוכחותם שהוא שלו עד לרביעייה, הוא רק יקריב את עצמו בשביל פיט ואבי ובעיקר יסמן את עצמו כשחקן שאי אפשר לסמוך על המילה שלו. אז זה נחמד שכולם רואים את עצמם כאילו הם כבר יצאו ממצרים ומלטשים את נאומי הגמר שלהם, אבל נשארו עוד כמה מועצות שבט והדחות עד אז. מה גם שהמהלך הזה היה תקף רק אם מלקולם היה מודח בבליינד סייד, וכמו שראינו, זה לקח בדיוק עשירית השניה עד שמלקולם שמע על התוכנית.
אם אבי בברית עם האליל, סקופין יכול להיות בברית עם המאן-בובז שלו!
מלקולם מצידו לקח סיכון עצום – ולא חכם, אם שואלים אותי – כשלא שיחק עם האליל שלו. ללכת הביתה עם אליל בכיס, ועוד שידעת כשאתה בסכנה, זה בטח יותר מתסכל מלהיות סתם מודח. סקופין ושאר החברים של מלקולם יכלו לנטרל את האליל הזה אם רק היו זורעים בדרכו של מלקולם קצת יותר רמזים לפיהם הוא באמת עלול להיות מודח הערב, אבל בסוף היו פועלים לפני התוכנית המקורית.
ומילה אחרונה לכל האנשים שחושבים שאבי היא חומר מעולה לקחת לגמר כי אין סיכוי שמישהו יצביע לה – אני רוצה לצטט שתי שחקניות מהעונה הנוכחית בתשובה. קודם כל ליסה, שהכריזה בפשטות שהיא בסך הכל רוצה להינות קצת בזמן שנשאר לה על האי, ואשה קצת יותר נבונה ופחות יבבנית – דניס, שהסבירה שאין שום הנאה בלנצח במשחק פוקר מישהו שלא יודע פוקר, רק בשביל לקחת לו את הכסף. ועכשיו תסלחו לי, שכחתי את הלפיד שלי, אני הולכת לקחת אותו. אויש, אני כזאת אהבלה. בכלל אין לי לפיד כי אני גרה בישראל ולחבר שלי יש שפעת!
Reality and Dreams 