Reality and Dreams

חלום שאני ואמוץ הולכים לבקר חבר בבית שהיה הבית הקודם שלנו. אני לובשת מעיל זמש ואנחנו באים אליו הביתה, הוא גר עם שותפים. אנחנו יושבים בחדר שלו עם תנור ספירלה ומדברים. אחד השותפים שלו אומר שחבר אחר בשם יובל אמור להגיע, והחבר שבאנו לבקר אומר שבטח, יש בבית גראס ושותפה חדשה, זה היה רק עניין של זמן עד שהוא יבוא.
אמוץ מייד מתפשט לגמרי, אני מוקסמת מזה שהוא עושה את זה בכל מקום בצורה כל כך טבעית כי ככה הכי נוח לו. אני נותנת לו נשיקה בגב. בינתיים אני מנסה להוריד את המעיל שלי אבל הוא לוחץ, ואני יושבת קרוב מידי לספירלה וקולטת שהוא מתחיל להיחרך, בסוף אני מצליחה להוריד אותו והוא נשרף רק טיפה, באופן מוזר זה אפילו יפה.
אנחנו קמים ללכת, יותר נכון אני קמה, ואני מסתכלת על החדר ומגלה שהוא בעצם החדר שהיה שלי בבית במושב. הקירות שלו עכשיו צבועים וכל מה שקשקשתי על הקירות נעלם. אני אומרת לחבר – אין לך מושג כמה אהבתי את החדר הזה. אני הולכת לארון ומתחילה להסתכל בדברים שיש שם. הוא אומר לי שנשארו פה עוד הרבה דברים שלי ושאם אני רוצה לקחת אותם זה הזמן.
אני מסתכלת קצת בארון, יש שם כמה כלי מיתר מוזרים, חלקם חצויים, שאני לא באמת רוצה. ואז אני רואה את הלוח דמקה שאבא שלי קנה פעם. אני מתרגשת ואומרת לחבר – אתה יודע ממתי הלוח הזה? הוא אולי בן 35 שנה. אני פותחת אותו אבל יש בו רק את הכלים הלבנים משום מה. משהו בתוכי אומר לי שזה הזמן להשאיר את הכל מאחורי, ואז אני מתחילה לבכות.