תשעה פרקים של עונה 29, אף אליל לא זוכה לשזוף את מועצת השבט. פרק עשירי – בום, שני אלילים צצים והופכים את המועצה לאחת מהמוצלחות בהיסטוריה של הסדרה. סו פאר זאת עונה לא רעה, לפחות מבחינת גיימינג. רוב האנשים הגיעו כדי לשחק וחלקם לא רע בזה בכלל. יש לי רק בעיה אחת עם העונה הזאת – ואני אתחיל איתה.
צאי לי מהפריים, מיסי, וקחי איתך את הבמבינה שלך
האנשים שאני אוהבת הולכים ואוזלים. זה לא אומר שנשארו האנשים שלא משחקים טוב, אם כי בדרך כלל יש איזו קורלציה בין השניים, אבל הפעם משום מה הפייבוריטים שלי נושרים אחד אחד, וכשאני מסתכלת על מי שנשאר – את רובם אני לא סובלת, מצב די מוזר לעונה טובה.
משהו טוב קורה לריד מאז שג'וש עזב, הגיוני לגמרי. מן הסתם הוא וג'וש קיבלו החלטות יחד כשהם היו יחד, אבל ג'וש היה זה שהעורכים ציירו כפלייר מההתחלה, אז המשיכו עם זה גם אחרי הערבוב והאיחוד. עכשיו פתאום מתברר שברגע שג'וש כבר אינו הנהג ריד משתלט על ההגאים. אם התוכנית שלו היתה יוצאת לפועל וג'ון היה מודח, לא הייתי מתלוננת. אבל קית', כנראה השורד הכי קלוץ שנחת בהישרדות אי פעם, לא הבין שריד מנסה להרדים את הסו קולד ברית שלו עם הדיבורים על האליל של קית' ווס, דפק את התוכנית המקורית ויצר את הכאוס המקסים שהגיע אחר כך. זה היה ממש סיפור עקידה קטן, כשקית' הציל את עצמו אבל במקום זה הבן שלו הוקרב.
הצלובים. ווס, אלק וקית'
ג'ון וג'קלין – מבחינתי המקום המרכזי שהם תופסים בעונה הוא תעלומה, אלא אם כן, כמובן, הם הצליחו להשתחל לגמר או לקרבתו. אף אחד מהם לא מרגיש לי אסטרטג גדול, למרות שהעורכים מאוד רוצים שנאמין בזה, אבל אם ככה זה נראה עם כל המאמץ שלהם, כנראה שהם באמת לא המצ'טה הכי מחודדת על האי. ג'קלין כבר הוכיחה שההצבעות שלה מונחות רגשית וג'ון, תסלחו לי, הוא אדיוט. "דיברתי עם אלק, אז כנראה שזה יהיה בסדר". כנראה העובדה שהם לשונות מאזניים נצחיים שיחקה לטובתם. אלמלא נטלי והחושים החייתיים שלה, ג'ון כבר היה בחוץ, עם אליל בכיס.
מה שמביא אותי לנטלי, הפייבוריטית השניה שלי עם ריד, למרות שהיא עצמה רצתה להדיח את עיניים כחולות בפרק הזה (לפחות עד שהוא קיבל חסינות, לא ברור מה היתה התוכנית החלופית שלה אחר כך). את הפרצוף של מיסי אני לא סובלת (איך זה שאף אחד לא מעלה אפילו את האופציה להדיח אותה?) ובטח לא את ביילור. הצטערתי מאוד שג'וש הודח, ועוד יותר כשג'רמי הלך. ווס, לעומת זאת, קורבן שני האלילים, לא יחסר לאף אחד. לא נשכח את משפט המחץ שפירגן לו אבא שלו באחד הפרקים הקודמים – "הוא לא היה בכלא עדיין". ולא, לא נתגעגע.
ומילה אחרונה על ויתור על פרסים: לא יודעת למה זה ממשיך לקרות, ההיסטוריה מוכיחה שויתור על הפרס לטובת מתמודד אחר, שאתם רוצים שישאר נאמן לכם מול הקלפי מרוב אסירות תודה, מעולם לא הוכיח את עצמו. אנשים הדיחו אנשים שנתנו להם דברים הרבה יותר חשובים, כמו שרשרת חסינות בשביל הרבה פחות (היוש אריק מיקרונזיה!).
Reality and Dreams 