חלום שאני משתתפת בריאליטי כלשהו, כמה אנשים בתוך בית. כל מיני סצנות שאני גם משקיפה מהצד על הסיקור של התוכנית הדי מצליחה וגם נמצאת שם. היה רגע שהלכתי לשירותים והיתה לי עצירות, והיה רגע שתכננו איזו משימה ואני הצעתי שנעשה אותה כמו עיתון בידור, שנקרא לזה חדשות המצב, או משהו כזה, וסיפרתי על מדור הרכילות של ויינט איך הוא היה, שזה עניין של תפיסה או גישה וזה יכול להיות מאוד מצחיק. בסך הכל הרגשתי שם מאוד טוב ושהוצאתי את עצמי וככה זה גם היה נראה בסיקור.
באחת הפעמים ראיתי מהצד את המשימה שעשינו, אני רקדתי שם, ואז איכשהו אני שבתוכנית ועוד בחורה אחת באו והתיישבו ליידי. האני שבתוכנית היתה קצת אדישה וסגורה, משום מה. ראיתי שש לה שיער אדום צבוע חזק ודי קצר. מאוד התרגשתי מהמפגש איתה ולמרות התגובה שלה רציתי שהוא ימשך. שאלתי אותה באיזו שנה אנחנו וידעתי שהיא חייבת לענות, כי אנחנו בחלום או משהו או כי יש מפגש של מימדים. היא בסוף ענתה שעכשיו 2011. אחר כך ליטפתי אותה ושאלתי אם יש לה משהו שחשוב לה להגיד לי. היא אמרה שלא, ואני חייכתי ואמרתי לעצמי , ברור עם מי חשבתי שאני מדברת. התכונתי לנתק שלי, לעובדה שכלום שקשור בעצמי לא נראה לי חשוב או מעניין. אחר כך נשאר לי קובץ במחשב עם כל הדברים שכתבו על התוכנית, פרוטוקולים והכל (שבשלב הזה של החלום כבר ידעתי שלא באמת התרחשה או התרחשה ביום מקביל), אבל לא הצלחתי לשמור אותו. רק לקרוא בו, זה היה נראה לי כמו קסם.
בהמשך החלום אני ואמוץ עלינו על מתקן לא ברור בלונה פארק. היו בו כסאות ואנחנו היינו אמורים להתיישב בהם, לא לפני שהוצאנו כל אחד 300 שקל בכספומט שבמתקן ושמנו בנרתיק בד בכיס של הכסא שלפנינו, כמו במטוסים. לא ברור למה. בשלב מסויים ירדו מלמעלה המעקות בטיחות של הכסאות. ואני פתאום ראיתי שאני לא יושבת בכסא מתחת למתקן, והשתחלתי פנימה. המתקן יצא לדרך ואז הבנתי שמדובר ברכבת הרים, המתקן היחיד בלונה פארק שאני לא סובלת ולא עולה עליו בחיים. עצמתי עיניים כל הזמן שהרכבת נסעה, בכלל לא ראיתי את המסע. כשנגמר והיינו צריכים לרדת אמוץ ירד ואני הבאתי לו את הנרתיק עם ה 300 שקל שהוא שכח, וגם את שלי.
Reality and Dreams 