חלום שאני בברלין, ואני אומרת לעצמי שזה חלום ואני לא באמת בברלין, אבל אז אני שואלת את עצמי – מה ההבדל בעצם? אני יכולה לעצום עיניים ולהיות בברלין ואני יכולה לעלות על מטוס ולהיות בברלין, אז מה זה משנה? אני ואמוץ שם, אנחנו הולכים לתערוכה שהמליצו לנו עליה, משהו שמראים שם פרצופים של אנשים. היא עולה דולר אחד למרבה המזל, כי אני כבר אמרתי שאני לא מוכנה להוציא מלא כסף על תערוכה.
אחר כך אני ואמוץ גרים בדירה שגרתי בה עם ארז בבלפור, ובחדר השני הריק יש מחשב עם שולחן. אני מזמינה את תומריקו הצלם ועוד מישהו שעובד איתו, שיסדרו את החדר ככה שאפשר יהיה להקליט שם קריינויות וכאלה. אני מבקשת מהם שיסדרו מן מבנה קטן מסביב למחשב במקום לבודד את כל החדר. בסוף מה שהם עושים זה לסדר לנו את הדסקטופ והולכים.
משהו גם על מחנה של הצופים או משהו. מלא אנשים בכיכר עם דברים ורשימה של מי שיוצא.