חלום שאני ותמר מרום נוסעות ללונדון או לעיירה אנגלית אחרת. יורד גשם שוטף ואנחנו צריכות להגיע לאיזה חלק בקניון. אנחנו עולות במדרגות תלולות למעלה. אני עולה לראש התל והיא נשארת לשבת על איזה פסל. כשאנחנו צריכות לרדת חזרה (הסתובב שם איש עם נחש כמו קרקס של בנאדם אדם כזה, והנחש כל הזמן הוציא לשון) תמר יורדת מהפסל ויורדת במדרגות למטה. אבל אני מסתכלת למטה ומתברר לי שהמדרגות עכשיו הרבה יותר רחוקות אחת מהשניה ממקודם. אני מנסה לרדת דרך הפסל, ורק להגיע אל הפסל הזה זה חתיכת כאב תחת מלכותי.
אני עומדת על הפסל ורואה את המדרגה הבאה, אני מנסה לרדת עליה אבל האנגלים המזורגגים האלה, לא רק שהם לא בנו את המדרגות כמו שצריך, אז הפסל הזה מורכב מאבני מדרכה כאלה שאפילו לא מודבקות אחת לשניה או לאדמה! הן כל הזמן זזות ואני לא מעיזה לזוז. יש שם עץ ערבה ליד ואני מחליטה לתפוס את הענפים שלו ולרדת למדרגה הבאה איכשהו. אני יורדת אבל אז האבנים מתחילות להתנדנד, אני כמעט נופלת אז אני תופסת בעץ וברגע האחרון נוחתת על המדרגה הבאה, אבל גל של אבנים מהפסל מתגלגל למטה, והבריטים מסתכלים עלי כאילו הרגתי את ג'ון קליז. לך תסביר להם עכשיו שהפסל המעפאן שלהם אפילו לא היה מודבק, הם בטח יגידו שזה בכוונה. 
בקרוב הנקסוס שלי מגיע וזה טלפון שמצלם הכל, גם חלומות.
Reality and Dreams 