הלילה חלמתי שאני עומדת על בניין גבוה בניו יורק ואמוץ עומד על המרפסת מבחוץ של הבניין ליד. יש שם ילדה קטנה שזורקת למטה נעל ועוד משהו, הילד הקטנה מצליחה גם לעבור דרך הגאפים של עמודי האבן שבונים את מעקה המרפסת. בפעם הראשונה אמוץ מצליח לתפוס אותה כשאני מתריעה, ומחזיר אותה פנימה. ואז אמוץ הולך משם, כי אנחנו נמצאים בעיצומו של משחק חפש את המטמון או משהו דומה. ואז הילדה שוב יוצאת החוצה ואני לא מאמינה אבל מול העיניים שלי היא נופלת מהבניין. ואני מתחילה לבכות ואומרת לאמוץ "היית צריך להישאר שם.. היית צריך להישאר שם..". בהתחלה הילדה מפחדת מאוד אבל במהלך הדרך היא מתחילה ליהנות, ובשלב מסוים היא אומרת לאמוץ "אני מסכימה אתך עכשיו". די קרוב לקרקע מצטרפת אליה פתאום ילדה אחרת, גדולה יותר. הילדה הראשונה אומרת "אני להיט!" והשניה אומרת לה "אני כבר להיט!". וזה מה שאני זוכרת.
אני לא זוכרת את הרגע שהן פגעו בקרקע, אבל הן גדלו במהלך הנפילה.
נזכרתי הבוקר שלאמא שלי היתה אחות קטנה שמתה בגיל ארבע בערך כי היא נפלה מהגג שלהם בחומסר.
פתאום חשבתי שכל העצב שלי היא בעצם העצב של אמא שלי.
Reality and Dreams 